טוסקנה היא אחד המקומות היחידים בעולם שבהם הדרך עצמה היא האטרקציה. גבעות ירוקות שמתגלגלות עד האופק, שדרות ברושים שמובילות לחוות אבן בודדות, כפרים מימי הביניים שמטפסים על ראשי גבעות, ויקבים שבהם טועמים קיאנטי מול הכרם שממנו הוא בא. השבוע הזה בנוי כ-road trip עצמאי: יומיים בפירנצה בלי רכב בכלל, ואז אוספים אוטו ויוצאים לדרך בין הכפרים, היקבים והנופים שעשו את טוסקנה למה שהיא.
לפני שיוצאים, כדאי לקרוא את המדריך המלא לטוסקנה ולהבין את המרחבים, ובעיקר לעבור על הנהיגה באיטליה ועל אזורי ה-ZTL והקנסות, כי בלי ההבנה הזאת אפשר לחזור הביתה עם ערימת דוחות. שני דברים קריטיים לפני הטיסה: להוציא רישיון נהיגה בינלאומי בישראל (חובה חוקית באיטליה, בלעדיו ההשכרה והביטוח עלולים להיפסל), ולזכור שבמרכזי הערים בטוסקנה יש אזורי תנועה מוגבלת (ZTL) שסגורים לרכב זר, אז חונים תמיד מחוץ למרכז ההיסטורי ונכנסים ברגל.
סקירת מסלול
| יום | אזור | החוויה החתומה |
|---|---|---|
| 1 | פירנצה | הדוד של ברונלסקי מקרוב, בלי רכב בעיר |
| 2 | פירנצה | דויד של מיכלאנג׳לו והאופיצי |
| 3 | קיאנטי | טעימת יין מול הכרם בכביש קיאנטי |
| 4 | סיינה וסן ג׳ימיניאנו | פיאצה דל קמפו והמגדלים של סן ג׳ימיניאנו |
| 5 | ואל ד׳אורצ׳ה | דרכי הברושים בין פיינצה למונטלצ׳ינו |
| 6 | פיזה ולוקה | רכיבה על חומות לוקה |
| 7 | חזרה לפירנצה | פנינה אחרונה לפני ההחזרה |
יום 1: פירנצה, בלי רכב בכלל
מתחילים בבירת טוסקנה, וכאן הכלל הראשון: לא נוגעים ברכב בפירנצה. מרכז העיר הוא אזור ZTL מהמחמירים באיטליה, והקנסות לתיירים כאן הם מהגבוהים במדינה, לרוב מגיעים בדואר לישראל חודשים אחרי. אם נחתם באיטליה, אוספים את הרכב רק ביום השלישי; היומיים הראשונים כולם ברגל. פירנצה קומפקטית וכיף להתהלך בה. מתחילים בכיכר הדואומו, עם הקתדרלה והכיפה האדומה של ברונלסקי שמשקיפה על כל העיר, ומטיילים דרך הפונטה וקיו, הגשר העתיק עם חנויות התכשיטים.
אוכל: כריך למפרדוטו או פאניני מבית קצבייה עתיק בשוק המרכזי (Mercato Centrale), וגלידה אמיתית באחת הגלטריות הוותיקות סביב הדואומו.
החוויה החתומה: טיפוס אל ראש הכיפה של ברונלסקי, בין הקירות הכפולים שדרכם היא נבנתה במאה ה-15 בלי פיגומים. מלמעלה מתגלה פירנצה כולה בגגות רעפים אדומים. שווה לשריין כרטיס מראש כי הכניסה בחלונות זמן.
סיור אופציונלי: סיור הליכה מודרך ברובע אולטרארנו שמעבר לנהר, הצד האותנטי של פירנצה עם סדנאות אומנים ובתי מלאכה.
המלצת הוואו של היום: התצפית מכיכר מיכלאנג׳לו (Piazzale Michelangelo) בשעת השקיעה. הכיכר יושבת על גבעה מעל הנהר, וממנה נפרש הנוף הכי מפורסם של פירנצה, כשהכיפה והמגדלים נצבעים בזהב. אפשר לעלות ברגל או באוטובוס, וזה חינם לגמרי.
יום 2: דויד, האופיצי והלב האמנותי
היום השני מוקדש לאמנות שבגללה מגיעים לפירנצה. מתחילים בבוקר בגלריית האקדמיה, שם עומד דויד המקורי של מיכלאנג׳לו, גדול ומרשים הרבה יותר ממה שהתמונות מספרות. אחר כך עוברים לגלריית האופיצי, אחד המוזיאונים החשובים בעולם, עם בוטיצ׳לי, לאונרדו וקרוואג׳ו. שני המקומות דורשים כרטיס מוזמן מראש עם שעה קבועה, אחרת מחכים בתור שעות. פירוט מלא במדריך לאופיצי ולאקדמיה.
אוכל: ארוחת צהריים קלה בטרטוריה שכונתית באולטרארנו, פסטה טרייה או ריבוליטה, מרק הירקות הטוסקני הקלאסי.
החוויה החתומה: לעמוד מול הדויד המקורי בגלריית האקדמיה. הפסל בגובה יותר מחמישה מטרים, והדרך אליו לאורך אולם ה”עבדים” הבלתי גמורים של מיכלאנג׳לו היא חוויה בפני עצמה.
סיור אופציונלי: סיור מודרך באופיצי עם מדריך אמנות שמפענח את היצירות הגדולות, כי בלי הקשר קל ללכת לאיבוד בין מאות הציורים.
המלצת הוואו של היום: ארמון פיטי וגני בובולי מאחוריו, גנים איטלקיים ענקיים ומדורגים עם פסלים, מזרקות ותצפית שקטה על העיר, הרבה פחות עמוסים מהמרכז. מקום מושלם לנוח בו אחרי בוקר של מוזיאונים.
יום 3: אוספים רכב ויוצאים לכביש היין של קיאנטי
הבוקר אוספים את הרכב השכור (בתחנה שמחוץ לאזור ה-ZTL, לרוב ליד תחנת הרכבת או שדה התעופה) ויוצאים דרומה אל קיאנטי, אזור הכרמים שבין פירנצה לסיינה. הכביש הראשי, ה-SR222 המכונה “כביש קיאנטי” (Via Chiantigiana), הוא אחת הדרכים היפות באיטליה: מתפתל בין כרמים, מטעי זית וכפרי אבן. עוצרים בגרווה אין קיאנטי (Greve in Chianti), עיירת השער עם הכיכר המשולשת והקצבייה המפורסמת. פרטים על העצירות והיקבים במדריך לכביש היין של קיאנטי.
אוכל: לוח סלומי וגבינות טוסקני עם כיכר לחם כפרי באחד היקבים, וקצת פינוקי בשר מהקצבייה של גרווה.
החוויה החתומה: טעימת יין מודרכת באחד היקבים המשפחתיים של קיאנטי, יושבים על מרפסת מול הכרם, טועמים קיאנטי קלאסיקו וסופרהטוסקני, ומבינים מאיפה מגיע הטעם. חשוב לשריין מראש, ולזכור שהנהג הוא הנהג: מי שנוהג טועם במשורה, כי אכיפת השכרות באיטליה מחמירה.
סיור אופציונלי: סיור בכרמים ברגל או במיני-ואן עם מדריך יין, שפוטר את בעיית הנהיגה אחרי הטעימות.
המלצת הוואו של היום: הכפר הזעיר מונטפיורלה (Montefioralle), טבעת של בתי אבן מימי הביניים שמקיפה גבעה מעל גרווה. חמש דקות נסיעה מהכיכר, כמעט ריק מתיירים, ומהחומה שלו נשקף כל עמק קיאנטי.
יום 4: סיינה וסן ג׳ימיניאנו
יום של שתי הפנינות המימי-ביניימיות של טוסקנה. בבוקר מגיעים לסיינה, ומיד נזכרים בכלל הזהב: חונים בחניון מחוץ לחומות (יש כמה גדולים ומסומנים) ונכנסים ברגל, כי כל המרכז הוא ZTL. הלב הוא פיאצה דל קמפו, הכיכר בצורת צדפה שבה נערך מרוץ הסוסים פאליו, ומעליה הקתדרלה עם החזית המפוספסת בשיש. אחר הצהריים נוסעים לסן ג׳ימיניאנו, “מנהטן של ימי הביניים”, עם מגדלי האבן הגבוהים שנשקפים מרחוק. עוד במדריך לסיינה וסן ג׳ימיניאנו.
אוכל: פיצ׳י (פסטה טוסקנית עבה בעבודת יד) עם רוטב ראגו בסיינה, וגלידה עטורת פרסים באחת הגלטריות בכיכר של סן ג׳ימיניאנו.
החוויה החתומה: טיפוס על טורה גרוסה (Torre Grossa), המגדל הגבוה בסן ג׳ימיניאנו שעדיין פתוח לטיפוס. מלמעלה נשקף ים של גבעות טוסקניות, כרמים ושדרות ברושים עד האופק.
סיור אופציונלי: סיור טעימות של יין ורנצ׳ה (Vernaccia), היין הלבן שסן ג׳ימיניאנו מפורסמת בו, באחת האנוטקות שבתוך העיירה.
המלצת הוואו של היום: קתדרלת סיינה (Duomo di Siena) מבפנים, רצפת שיש מפוסלת מלאה בסצנות מקראיות שרובה מכוסה רוב השנה ונחשפת רק בחלק מהחודשים. גם בלי הרצפה, פנים הקתדרלה בפסים שחור-לבן הוא אחד הפנימים המרהיבים באיטליה.
יום 5: ואל ד׳אורצ׳ה, לב הנוף הטוסקני
היום הזה הוא הסיבה שבאתם עם רכב. ואל ד׳אורצ׳ה הוא העמק שכל התמונות של טוסקנה צולמו בו: הגבעות המתגלגלות, שדרות הברושים הבודדות, החוות האדומות על ראשי הגבעות. מטיילים בשלושת הכפרים המושלמים שלו: פיינצה (Pienza), עיר רנסאנס זעירה שכולה מתוכננת; מונטפולצ׳אנו (Montepulciano), על ראש גבעה עם היין האדום המשובח; ומונטלצ׳ינו (Montalcino), ביתו של הברונלו, אחד היינות הגדולים באיטליה. בין הכפרים פשוט עוצרים בצד הדרך לצלם.
אוכל: פקורינו של פיינצה, גבינת הכבשים המקומית המפורסמת, עם דבש וכיכר לחם, וצלחת פסטה עם כמהין באחת הטרטוריות של מונטפולצ׳אנו.
החוויה החתומה: טעימת ברונלו די מונטלצ׳ינו ביקב מסביבות העיירה, מול נוף העמק. זה אחד היינות היקרים והמוערכים של איטליה, וכאן טועמים אותו במקור. מומלץ לשריין, ושוב, הנהג במשורה.
סיור אופציונלי: סיור צילום בזריחה בין שדרות הברושים המפורסמות, עם מדריך מקומי שיודע בדיוק איפה עומדים בשביל התמונה המושלמת.
המלצת הוואו של היום: הכנסייה הקטנה קאפלה דה ויטלטה (Cappella della Madonna di Vitaleta), מבנה אבן זעיר שעומד לבדו בין שתי שדרות ברושים באמצע העמק. זו התמונה הכי מזוהה עם טוסקנה, וההגעה אליה ברגל בשביל עפר בין השדות היא חוויה בפני עצמה.
יום 6: פיזה ולוקה
יום מערבה, אל שתי ערים שונות לגמרי זו מזו. בבוקר עוצרים בפיזה רק בשביל הדבר האחד: כיכר הניסים (Piazza dei Miracoli) עם המגדל הנטוי, הקתדרלה והבפטיסטריום, הכל בשיש לבן על מדשאה ירוקה. שעה-שעתיים מספיקות. אחר כך נוסעים ללוקה, והיא ההפתעה של היום: עיר מוקפת חומות רנסאנס שלמות ורחבות, שהפכו לטיילת ירוקה סביב כל העיר. חונים כמובן מחוץ לחומות ונכנסים ברגל או באופניים.
אוכל: קצ׳וקו (מרק דגים) או פסטה עם פירות ים באזור פיזה הקרוב לחוף, וטורטלי לוקזי (פסטה ממולאת מקומית) בטרטוריה בתוך לוקה.
החוויה החתומה: רכיבה על אופניים סביב חומות לוקה, מסלול טבעתי מוצל של כמה קילומטרים על ראש החומה, מעל גגות העיר ובין העצים. משכירים אופניים ליד השער ונהנים מהמסלול העירוני היפה באיטליה.
סיור אופציונלי: טיפוס על מגדל גווינג׳י (Torre Guinigi) בלוקה, המגדל עם עצי האלון שצומחים בראשו, לתצפית על גגות העיר.
המלצת הוואו של היום: ראש המגדל הנטוי של פיזה מבפנים. במקום רק לצלם אותו מבחוץ, עולים במדרגות הלולייניות שמרגישות מוזר בגלל הנטייה, ומגיעים לפעמונים ולתצפית. הכניסה בחלונות זמן ובכמות מוגבלת, אז שווה להזמין מראש.
יום 7: חזרה לפירנצה ופנינה אחרונה
היום האחרון נבנה סביב שעת החזרת הרכב. אם הטיסה מפירנצה, מחזירים את האוטו בתחנה שמחוץ למרכז (שוב, לא נכנסים עם רכב לאזור ה-ZTL של פירנצה, גם לא לדקה). אם יש עוד זמן לפני החזרת הרכב, שווה לתפוס עצירה אחרונה בדרך חזרה צפונה, ואז לסיים את הטיול ברגל בפירנצה או בסביבתה. זה גם היום לעשות חשבון נפש קטן עם ה-ZTL: אם בטעות נכנסתם לאזור מוגבל במהלך השבוע, הקנס יגיע רק חודשים אחר כך בדואר, אז עדיף לוודא שכל החניות היו מחוץ למרכזים.
אוכל: ביסטקה אלה פיורנטינה, נתח האנטריקוט הטוסקני הענק, כארוחת סיום בטרטוריה טובה בפירנצה (מתחלקים, זה גדול), עם בקבוק קיאנטי לסיום מתאים.
החוויה החתומה: שוק סנט׳אמברוג׳ו (Mercato di Sant’Ambrogio), שוק שכונתי אותנטי של פירנצנים אמיתיים, פחות תיירותי מהשוק המרכזי. קונים כאן פקורינו, שמן זית וסלומי לקחת הביתה, וסוגרים את הטעמים של השבוע.
סיור אופציונלי: אם נשאר זמן ורצון, קפיצה קצרה למנזר סן מיניאטו אל מונטה שמעל כיכר מיכלאנג׳לו, כנסייה רומנסקית יפהפייה עם נוף שקט על העיר.
המלצת הוואו של היום: ספרן הבשמים של סנטה מריה נובלה (Officina Profumo Farmaceutica di Santa Maria Novella), בית מרקחת ובשמייה עתיק שפועל מהמאה ה-16 בתוך אולמות מקומרים ומצוירים. הכניסה חופשית, וזו דרך מושלמת לסיים את השבוע בטוסקנה, בין ריחות של מאות שנים.
לסיכום, שבוע כזה נותן את מיטב טוסקנה: אמנות, כפרים, יין ונופים, עם החופש שרק רכב שכור נותן. רק אל תשכחו את שני הכללים שחוזרים לאורך כל המסלול, כי הם מה שיקבע אם תחזרו הביתה עם זיכרונות או עם דוחות: רישיון נהיגה בינלאומי בכיס לכל אורך הדרך, וחניה תמיד מחוץ למרכזים ההיסטוריים בגלל אזורי ה-ZTL. עוד על שני הנושאים האלה במדריך הנהיגה באיטליה ובמדריך ה-ZTL והקנסות, ולתכנון רחב יותר של האזור במדריך לטוסקנה.