חוף אמאלפי, הקוסטיירה אמאלפיטנה, הוא אחד הקטעים היפים בעולם: מדרון הרים תלול שצולל אל ים כחול עמוק, ולאורכו עיירות צבעוניות שנתלות על הצוקים כאילו מישהו שפך אותן מלמעלה. שלוש פנינות מובילות את החוף, פוזיטנו, אמאלפי וראבלו, כל אחת עם אופי משלה. המדריך הזה מסביר מה מיוחד בכל אחת, ובעיקר איך נעים ביניהן בחוכמה, כי הטעות הכי נפוצה של ישראלים כאן היא לשכור רכב ולהיתקע בפקקים על כביש צוקים צר במקום ליהנות מהנוף מהים.
פוזיטנו: הגלויה שכולם מכירים
אם ראיתם תמונה של חוף אמאלפי, כנראה ראיתם את פוזיטנו: מפל של בתים ורודים, אפרסקיים וצהובים שיורד במדרגות עד לחוף. זו העיירה הכי מצולמת, הכי אופנתית והכי יקרה בחוף, וקל להבין למה. הרחובות הצרים מלאים בבוטיקים, גלריות וחנויות בגדי פשתן, ובתחתית מחכה חוף החצץ Spiaggia Grande עם המסעדות והמטריות הצבעוניות.
חשוב לדעת: פוזיטנו היא מדרגות, הרבה מדרגות. כמעט כל תנועה בעיירה היא עלייה או ירידה תלולה, בלי מעליות. זה חלק מהקסם, אבל מאתגר עם מזוודות או למי שמתקשה בהליכה. הטיפ: רדו לאט, עצרו בבתי הקפה עם הנוף, ואל תמהרו. פוזיטנו היא עיירה של להיות בה, לא לרוץ דרכה.
אמאלפי: הלב ההיסטורי
העיירה אמאלפי, שנתנה לחוף את שמו, הייתה פעם רפובליקה ימית עוצמתית, ועד היום היא מרגישה מרכזית וחיה יותר מפוזיטנו. בלבה ניצב הדואומו המרשים, קתדרלת סנט אנדריאה, עם חזית מפוספסת מרהיבה וגרם מדרגות רחב שמוביל אליה מהכיכר הראשית. שווה להיכנס ולראות את המנזר הצמוד, מנזר הגן עדן, עם קשתות בסגנון ערבי.
אמאלפי שטוחה יותר מפוזיטנו סביב המרכז, מה שהופך אותה נוחה יותר להסתובב בה. היא גם צומת המעבורות המרכזי של החוף, אז גם אם לא לנים בה, סביר שתעברו דרכה. מסביב לכיכר יש מסעדות, גלידריות וחנויות של לימונצ׳לו, המשקה המקומי מלימוני האזור המפורסמים.
ראבלו: הנוף מלמעלה
בזמן שפוזיטנו ואמאלפי יושבות על הים, ראבלו מרחפת מעליהן, גבוה על ההר, ומציעה את הנופים הכי דרמטיים בכל החוף. זו עיירה שקטה ומעודנת יותר, אהובה על אמנים ומוזיקאים, ובלבה שני אוצרות: וילה רופולו עם גניה, ווילה צימברונה עם “מרפסת האינסוף” המפורסמת, שורת פסלים על קצה צוק עם נוף אינסופי אל הים.
ראבלו לא על קו המעבורות, אז מגיעים אליה באוטובוס מקומי מאמלפי, נסיעה מפותלת אך קצרה. בקיץ מתקיים בה פסטיבל מוזיקה עם קונצרטים תחת כיפת השמיים. אם אתם רוצים רגע של רוגע ונוף מרומם מעל ההמון, זו התחנה.
שייט לאורך החוף?הפלגות חוף מ-€20
איך נעים בין העיירות: הים מנצח את הכביש
זו הנקודה החשובה ביותר במדריך. כביש החוף SS163 יפהפה, אבל צר, מפותל, ובעונת השיא פקוק לחלוטין. חניה יקרה ונדירה, וחלק מהמרכזים הם אזורי ZTL עם קנסות. לכן הכלל הוא:
- מעבורות הן הדרך המועדפת. בעונה, בערך מאפריל עד אוקטובר, מעבורות מחברות את סורנטו, פוזיטנו ואמאלפי (ומשם גם לקאפרי) דרך הים. הנוף מהמים מרהיב, ואין פקקים. תלוי במזג הים, אז בדקו לוחות זמנים ותגיעו מוקדם לרציף.
- אוטובוס מקומי (קו SITA) מחבר את כל העיירות לאורך הכביש, כולל את ראבלו הגבוהה. זול, אבל איטי וצפוף בעונה.
- רכב שווה רק אם לנים באזור כפרי מבודד. בתוך העיירות הוא נטל, לא נכס.
- סורנטו כבסיס. רבים בוחרים לישון בסורנטו, שמחוברת מצוין ברכבת ובמעבורת, ולצאת ממנה לטיולי יום לאורך החוף. התמונה המלאה של האזור, כולל נאפולי וקאפרי, נמצאת במדריך חוף אמאלפי.
מדרגות ומזוודות: זו לא בדיחה
שווה להגיד את זה בפירוש, כי זו ההפתעה שהכי מקלקלת את היום הראשון. פוזיטנו בנויה כמדרון תלול, והמעבר בין המזח, המרכז והמלון הוא רצף של מדרגות אבן, לפעמים מאות מהן, בלי מעלית ובלי קיצור דרך. גם באמאלפי ובראבלו יש עליות, אבל שם המרכז שטוח יחסית והכאב מרוכז בקצוות.
מה עושים עם זה בפועל:
- בדקו לפני ההזמנה כמה מדרגות מפרידות בין המלון לכביש או למזח. בתי מלון רבים בפוזיטנו מציינים זאת, ומי שלא מציין, שווה לשאול אותו ישירות. ההבדל בין עשרים מדרגות למאה וחמישים הוא ההבדל בין חופשה נוחה לחופשה מתישה.
- תארזו קטן וקל. מזוודה גדולה על גלגלים היא נטל אמיתי כאן. מי שמגיע לכמה לילות בלבד ייהנה הרבה יותר מתיק קטן.
- שאלו על שירות סבלות. חלק מהמלונות מציעים העברת מזוודות במיני רכב או בעגלה בתשלום. זה לא תמיד זול, אבל ביום ההגעה זו לרוב ההוצאה שמשתלמת מכולן.
- נעליים סגורות עם אחיזה. מדרגות האבן חלקלקות, במיוחד אחרי גשם, וסנדלי אצבע הם מתכון לנקע.
- מי שמתקשה בהליכה יבחר בסיס אחר. סורנטו או אמאלפי שטוחות בהרבה, ואפשר לבקר בפוזיטנו כטיול יום קצר מהמעבורת, שגם ככה מגיעה למטה ליד החוף.
הכביש, החניה, ומתי זה בלתי אפשרי
כביש SS163 מתפקד בשתי מהירויות שונות לגמרי לפי העונה ולפי השעה. בשיא הקיץ, ובעיקר בשבתות, בימי ראשון ובחגים המקומיים, הקטע שבין סורנטו לאמאלפי יכול להיתקע לחלוטין, כי אוטובוסים גדולים חייבים לתמרן זה מול זה בעיקולים חדים וכל תמרון עוצר את התור משני הכיוונים. גם נסיעה שנראית קצרה במפה עלולה לקחת שעות בתנאים האלה.
אם בכל זאת אתם עם רכב, כמה כללים שחוסכים כסף ועצבים:
- צאו מוקדם מאוד או מאוחר. אמצע היום בעונה הוא הזמן הגרוע ביותר על הכביש.
- חניה בעיירות היא מגרשים פרטיים ויקרים, ובשיא העונה הם מתמלאים כבר בבוקר. שאלו את המלון מראש אם יש לו חניה משלו, ובכמה.
- שימו לב לאזורי ZTL. חלק ממרכזי העיירות סגורים לתנועה, והקנס מגיע לישראל חודשים אחר כך. הפרטים בקנסות ZTL ונהיגה באיטליה, והרקע הכללי על נהיגה במדינה במדריך הנהיגה באיטליה.
- יש כבישים שסגורים לרכבים גדולים בעונה. אם שכרתם רכב משפחתי גדול, ודאו מראש שאתם לא חוסמים את עצמכם.
שורה תחתונה: איך מתכננים
חוף אמאלפי הוא מקום שנהנים ממנו לאט. תכננו יומיים עד שלושה, בחרו בסיס נוח (סורנטו לפרקטיות, פוזיטנו או אמאלפי לחוויה על החוף), ותנו למעבורות ולאוטובוסים לעשות את העבודה במקום להילחם בכביש. הנוסחה שעובדת: יום בפוזיטנו לתמונות ולאווירה, יום באמאלפי ובראבלו לתרבות ולנופים מלמעלה, ואם יש עוד זמן, קפיצה במעבורת לקאפרי או טיול לפומפיי והוזוב הסמוכים. מי שפותח את הטיול בנאפולי ימצא את ההקדמה לעיר במדריך נאפולי למטייל הראשון. תארזו קל, נעליים נוחות למדרגות, ותנו לקוסטיירה לעשות את הקסם שלה.
